מחוברות ארגונית אינה רק “שביעות רצון”, אלא מעין חוזה רגשי וקוגניטיבי בין העובד לארגון המורכב משלושה צירים: מה העובד חושב על הארגון (האם ימליץ עליו?), מה הוא מרגיש כלפיו (תחושת גאווה ואכפתיות) ומה הוא מוכן לעשות בפועל כדי לתרום להצלחתו. מדובר במענה על צרכים אנושיים אוניברסליים שגורמים לעובד להרגיש חלק ממשהו גדול יותר.
המנהלים הם הדרך המרכזית שבה עובדים חווים את הארגון שלהם. בעידן של שינויים טכנולוגיים וטלטלות בשוק העבודה, המנהל אינו רק “מנהל משימות”, אלא ה”דבק” שמחבר את העובד למשמעות ולצוות. החדשות הטובות הן שלא תמיד נדרשים תקציבי ענק כדי להעלות מחוברות; לעיתים, פעולות ניהוליות יומיומיות פשוטות הן אלו שיוצרות את ההבדל הגדול.
כדי שעובד ירגיש מחובר למשימה שלו, עליו להרגיש שהוא מביא את עצמו לידי ביטוי. מנהל יכול לעשות זאת דרך מספר פעולות:
תחושת שייכות היא אחד הגורמים החזקים ביותר למחוברות. מנהל יכול לחזק את הקשר בין חברי הצוות בדרכים פשוטות:
מחוברות נבנית בשיחות הקטנות שבין המשימות:
1. שיחת דופק – שיחת “מה נשמע?” קצרה שנועדה להרגיש את העובד. האם העבודה מאפשרת לו להביא לידי ביטוי את הדברים שהוא מצטיין בהם? איך הוא מרגיש בצוות? האם יש לו חבר טוב בעבודה?
2. שיחת אופק – האחריות של המנהל לעזור לעובד לנהל את הקריירה שלו. שאלו אותו: איזה משימות אתה הכי אוהב? איפה אתה רואה את עצמך בהמשך?
כשהמנהל פועל ביומיום כדי לחבר את העובד לתפקיד ולצוות, הוא לא רק מעלה את הפרודוקטיביות – הוא בונה ארגון חסין וערכי יותר.
תנסו ליישם השבוע – בחרו עובד אחד וקיימו איתו “שיחת דופק” של 10 דקות. שאלו אותו רק דבר אחד: “מה הכי גורם לך להרגיש סיפוק בעבודה השבוע?”. התוצאות עשויות להפתיע אתכם.